ר. ל

כשהגעתי לאורטל הייתי בבלבול גדול. שכן הייתי שנה וחצי אחרי לידת תאומים..ובעצם שנה וחצי של התנתקות מכל מה שהייתי לפני הלידה. מבחינה מקצועית ורגשית.

לפני הלידה אם היו שואלים אותי, הייתי אומרת שאני עוסקת בתחום שאני הכי מחוברת אליו-צלמת חתונות. הייתי בעלת עסק, והיה ברור לי שמיד אחרי חופשת הלידה אחזור לעבודתי.

כמובן שכמו שאומרים האדם מתכנן ו..התת מודע ..יש לו חיים משלו.

לעבודתי לא חזרתי מעולם, ובשנתיים הראשונות ילדיי לא היו במסגרת כלשהיא, הבאתי פרי לנסרים שיחליפו אותי..וככל שעבר הזמן כבר לא הייתי בטוחה שאני רוצה לחזור לחתונות, חלו בי שינויים גדולים מידיי..והעסק נסגר. 

ההתבוננות בילדיי..בהכרות החדשה שלהם עם העולם..ההשתאות..כל זה החזיר גם אותי לנקודת התחלה. שמעתי בתוכי רצון גדול לחזור לחלום שהיה לי בצעירותי. להיות תסריטאית. גם בעבר הרחוק כמו בעבר הקרוב, זה היה נראה בלתי אפשרי. תחום שקשה מאוד להיכנס אליו, יש המון תסריטאים טובים, לא התפתחתי בתחום...איך אני..ולמה דווקא אני ..ולמה דווקא עכשיו אצליח לממש את החלום המוזר והלא אחראי הזה.

כשנפגשתי עם אורטל..הייתי נבוכה לספר לה, שכן היו בי המון רגשות אשם..בגלל חוסר היכולת שלי להועיל מבחינה כלכלית. לכן הגדרתי את המטרה: לחזור למה שהייתי..ידעתי שזה לא מה שאני רוצה..אבל מבחינה פרקטית..חיפשתי גלגל הצלה.

אורטל זיהתה מהר מאוד את הבלבול ואת האמביוולנטיות שלי. היא שאלה אותי: אבל מה את רוצה?..באמת.

זו הייתה הפעם הראשונה שהשאלה הזאת הופנתה אליי בכנות, ללא טיפת שיפוטיות, בפשטות מודעת.

וכשאמרתי לה ושמעתי את עצמי אומרת בקול, זה היה רגע מאוד משחרר.

אבל אוקי..עכשיו מה?!

באימון צעד אחר צעד שרטתנו את המפה ובה הדרך שבאמצעותה אני הופכת לתסריטאית..אורטל הייתה שותפה אמיתית, בכל תהיה חוסר אמונה או סתם עניין פרקטי שהקשו עלי בין פגישה לפגישה יכולתי לשלוח אליה מייל ולקבל תשובה, שרק מי שנמצא בעומק הדברים יכול לענות. תמיד ברוח טובה ובאופטימיות ואמונה גדולה. הייתי מרגישה שהמפגש שלי איתה לא מתקיים רק באימון עצמו..אלא בכל רגע שאני זקוקה לעזרתה.

חשוב לציין שהמכשולים היו גדולים  ולא פעם כעסתי על עצמי שזה בכלל הרצון שלי..אורטל נתנה לי להבין שאין טעם לברוח מתחושת היעוד, ושיש לעשות צעדים. כך הייתי חוזרת אחרי כל פגישה עם שיעורי בית-משימות ועם תחושה שהנה עכשיו יתגלה שאין דרך..יתגלה שזה שינוי בלתי אפשרי..כל פעם הייתי מופתעת לגלות איך החלום עובר מהילוך להילוך והופך למציאותי. וכמו תמיד כשעושים את הדבר הנכון מגיעים אישורים ..שאני לא חלמתי עליהם.

וכעת אני בעיצומה של ההסבה המקצועית.

ועל זה אני רוצה להודות לאורטל שתמיד תישאר בזיכרוני כשותפה לאושר אותו אני חווה כשאני עושה את הדבר הנכון. עבורי.

ר. ל 3.7.2010